אודות רשם הירושה

רשם הירושה הינו חלק מהאפוטרופוס הכללי (יחידה במשרד המשפטים). רשם הירושה הוקם בשנת 1995 על פי חוק הירושה, תשכ"ה – 1965, ותפקידו כולל:

  1. מתן צו ירושה על-פי דין.
  2. מתן צו קיום צוואה.
  3. הפקדת צוואות.

ראו: ההבדל בין צוואה וירושה.

הרשם לענייני ירושה פועל כגוף פורמאלי, אשר בוחן את הבקשות למתן צווי ירושה וצווי קיום צוואה, ומאשר אותן ככל ואין התנגדות או פגם בצוואה.
כאשר מוגשת בקשה לרשם הירושה, ומוגשת התנגדות לבקשה בין אם ע"י צדדים הטוענים לזכאותם כיורשים ובין אם ע"י נציג היועץ המשפטי לממשלה, עם הגשת ההתנגדות מעביר רשם הירושה את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה למען ידון בבקשה אל מול ההתנגדויות, והלכה למעשה יקיים משפט.

בנוסף, רשם הירושה מהווה מען להפקדת צוואות של מצווים המעוניינים להבטיח עיגון העובדה שערכו וחתמו על צוואה כדין.

סמכויותיו של הרשם לענייני ירושה

סעיף 66 לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965 המסדיר את סמכויותיו של הרשם לענייני ירושה קובע:
"66. (א) הרשם לעניני ירושה רשאי להצהיר על זכויות היורשים: בירושה על פי דין - על ידי צו ירושה; בירושה על פי צוואה - על ידי צו קיום צוואה (להלן - צו קיום).
(ב) ציווה המוריש חלק מנכסיו, יינתן על אותו חלק צו קיום, ועל הנותר - צו ירושה."

ואילו סעיף 68 לחוק הירושה מסייג, ומפרט מהם המקרים עליהם אמון בית המשפט:
"67א. (א) על אף האמור בסעיף 66(א), בקשה לצו ירושה או לצו קיום (צו קיום צוואה – הוספה של הנהלת האתר) שהוגשה לרשם לעניני ירושה תועבר לבית המשפט בכל אחד מאלה:
(1) הוגשה התנגדות לבקשה;
(2) המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה;
(3) היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו ראו לנכון ליזום הליך לענין הבקשה או להצטרף להליך;
(4) האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר;
(5) הצוואה נושא הבקשה היא צוואה בעל פה כמשמעותה בסעיף 23;
(6) בצוואה נושא הבקשה קיים פגם או חסר כמשמעותו בסעיף 25;
(7) על הירושה חלות הוראות הפרק השביעי;
(8) הרשם לעניני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט.
(ב) בקשה שהדיון בה הועבר לבית המשפט לפי סעיף קטן (א), יראו אותה כתובענה לפי סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995, ובית המשפט רשאי להצהיר על זכויות היורשים כאמור בסעיף 66.
(ג) נתן בית המשפט צו ירושה או צו קיום לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני ירושה לשם רישום לפי סעיף 73ד."

במילים אחרות, תפקיד הרשם לענייני ירושה הינו פורמאלי, אין הוא מקיים דיונים בפניו, אין הוא רשאי לתקן פגמים בצוואה, ובמקרה של התנגדות או פגם בהליך שלפניו, מוטלת עליו החובה להעביר העניין להכרעת בית המשפט לענייני משפחה (הכרעה שאינה עניין מהיר, אלא מהווה הליך משפטי לכל דבר), ואין ההוא רשאי לדון בה.

חלוקת הרשם לענייני ירושה למחוזות

הרשם לענייני ירושה פרוס בישראל על-פני חמישה מחוזות:
א. הרשם לענייני ירושה במחוז ירושלים.
ב. הרשם לענייני ירושה במחוז ת"א.
ג. הרשם לענייני ירושה במחוז נצרת.
ד. הרשם לענייני ירושה במחוז באר שבע.
ה. הרשם לענייני ירושה במחוז חיפה.

על כל בקשה למתן צו ירושה או למתן צו קיום צוואה להיות מוגשת לרשם המוסמך לפי החלוקה למחוזות לעיל.
כעקרון, ברירת המחדל הינה לפי מקום מותו של המוריש, אולם ישנם חריגים.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ומומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני ירושה.
מחשבון חישוב סמכות מקומית של הרשם לענייני ירושה.